מנשה אייזנר / חושים פגומים |
בשנתי הפרועה,
חסרת המנוחה,
עת לא אשמע.
לטפי את מצחי
הרטוב,
בידייך,
עת לא אחוש
אצבעותייך.
חייכי אלי ברוך
עת לא אראה,
עת לא אוכל להביט
בפנייך.
בשמי את גופי
בריח גופך
עת אפי לא יחוש,
עת מוחי לא יבחין
בניחוח נשימותייך.
וכשמאכל תגישי אל פי,
לא אחוש טעמו,
כי אינך לידי
בחלומי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|