אבלה שעותיי
מתדפק עם מילים
משארית כוחותיי.
שעוני השקט
נושם על ידי
ושפתותיי יבשות
מהקור החורפי.
חיוכך את עיניי צורב
לא אוכל לו עתה,
אחבק את צלך,
אגע בפנייך
על גבי תמונתך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|