חזרתי הביתה לאחר תקופה ארוכה בחוצות, הדבר הראשון שעשיתי הוא
ללכת לפגוש את הילד שאני הכי אוהבת בעולם הכי אוהבת אחריך
כמובן אהוב שלי, אחר כך סיון באה, הלכנו לארז לעשות מסיבת יין,
אחרי שסיימנו 4 בקבוקים החלטנו לצאת, אני נסעתי עם ארז על
האופנוע וכל השאר עם יונתן במכונית, כולנו היינו כל כך שיכורים
זה היה המעשה הראשון הלא כל חכם לאותו יום.

הלכנו לפרינלד, ארז שתה ערק, אותי המקום קצת דחה, כל הסלבריטיז
שמסתכלים עלי במבטים שאינם ניתנים להגדרה, בדרך לפרילנד עם ארז
על האופנוע עברה בי תחושה של כמעט אקסטזה, המהירות הזאת,
הדמעות בעיניים מהרוח החזקה, תירוץ לבכות בלי שאף אחד ידע,

כל הרמזורים היו אדומים, באחד מהאדומים ראינו את הפועלים של
העירייה תולים על עמודי התאורה את הדגלים ליום העצמאות שמתקרב,
גם כן עצמאות. עד מהרה יצאנו מהפרילנד לכיון מועדון שנמצא
באיזור
היין לא הספיק לי כדי לרקוד בלי פחד אז שתיתי עוד, היה לי שם
כיף, גם פגשתי את החבר לשעבר שלי,אהוב נושן שלי קשה לי לראות
אותך מאושר בלעדי אבל זו גם הנחמה שלי שאולי אתה באמת מאושר,
רקדתי שם כמו מטורפת כאילו אני ברסיטל מחול זה הרגיש נפלא כולם
הסתכלו עלי ולא צחקו הם נפעמו, הרגשתי טוב,אחרי מחמאות כאלה
ואחרות נמאס לי מהמקום אז החלטתי לעשות דבר אחד לפני שאפרוש
הביתה, להגשים חלום, נשכבתי על שולחן ביליארד, היה טוב.

אז יצאנו משם בדרך הביתה בשביל האבנים האפורות של אלנבי, קצת
פחדתי ליסוע עם בחור שיכור על האופנוע אבל כמו שאמרתי לא מזמן
לאהוב שלי, אני עושה שטויות כי לא אכפת לי מה יקרה וכבר לא
אכפת לי להפגע מזה זה לא כאילו המצב יכול להחמיר ומקסימום
שיכול לקרות הוא שנמות וזה יקרה ממילא וכמה שיותר מוקדם יותר
טוב (אני לא מהמתאבדים זה נורא אגואיסטי)

הלכתי לישון, קמתי בחמש אחר הצהרים עם האנגאובר נהדר שהזכיר לי
שאני חיה, סיון באה אלי שוב, התקלחתי מקלחת ארוכה, לבשתי עלי
שמלה לבנה מלאכית והלכנו לאכול אחרי האוכל הלכנו שתינו לקנות
יין אדום ושתינו אותו במרכז המסחרי, המשכנו אותו באוטובוס בדרך
לאותו מועדון מאתמול, שרנו שירים עשינו שטויות ואפילו כמה
נוסעים באוטובוס הצטרפו אלינו, כן, יש אנשים טובים בתל אביב.
נכנסנו למועדון, כרגיל הרבה אנשים מוכרים, להפתעתי הרבה גברים
נועצים עיניים זה היה נפלא, הרגשתי כמו מלאך עם כנפיים והכל
בגלל השמלה המזורגגת שקניתי גנובה מהשוק בחמישה שקלים חיוך
מתפרש על פני, הלכנו לרקוד, היו שירים שאני אוהבת, המון
רוקנרול ישן, פתאום נזכרתי כמה אהבתי לרקוד, כמה אני אוהבת. 12
איש אמרו לי שאני רוקדת נפלא אחרי 4 התחלתי לספור פעם כשהיית
שלי אהוב נושן היה לי בטחון עצמי אחריך הוא צנח ובונים לי אותו
מחדש לאט לאט, זה מרגיש טוב, שיכורה, ורוקדת, והמון גברים
מסביב, ומה לא בסדר כאן, למה אף אחד לא מתחיל איתי?!
טוב נשאל את סיון, סיון אמרה שעם בנות כמונו לא מתחילים היא
אומרת שהם מפחדים כי הם חושבים שאין להם סיכוי כי אני מקרינה
יותר מדי ביטחון עצמי, זה הצחיק אותי, אני וביטחון עצמי זה
משפט שבא רק בזיוף, הדבר הראשון שעלה לי לראש זה משפט אחד מתוך
סרט נעורים מטומטם :
"don't hate me because I'm beautyfull"
אוי השטחיות, השטחיות כמה טוב לזייף לעצמך מי אתה, כמה טוב
להיות אחד מהם, אחד מאלה חסרי המחשבה, לפעמים זה באמת מרגיש
טוב, לא היה לי מה לעשות אז הלכתי לעשן סיגריה, קיבלתי מצית
מגניבה במתנה ממנהל המועדון, הוא איש עם המון טוב לב ישבתי
לדבר איתו קצת , ישלי שיחות מעניינות איתו הוא איש חכם. העולם
חייך אלי אבל לא הפסקתי לנסות לשנות את הבעות הפנים שלי כדי
להראות אולי פחות מאימת, אני לא חושבת שאני מאיימת מלכתכילה,
אבל סיון אומרת ובדרך כלל זה נכון. חזרתי לרקוד, שמו שיר טוב
שיר שלא האמנתי שישימו במועדון הזה, הרחבה קצת התנקתה,

פתאום נכנס לרחבה בחור יפיפה עם עיניים טובות ואף של ילדים
כמו שאני אוהבת הלכתי לכיוונו והוא בא אמר לי "את מאוד יפה אני
מצטער אם אני קצת בוטה" היו לו מבט מבויש ואני חייכתי חיוך עוד
יותר מבויש, הושטתי לו יש והוא נתן בי את ידו, היה רגע כזה ואז
פתאום משום מקום נכנסו עוד שני בחורים, חברים שלו, תפסו אותו
ואמרו לו שזזים הם אפילו לא נתנו לו שנייה הם פשוט גררו אותו
החוצה שיכורים לגמרי וחשבו שזה נורא מצחיק אותו,  והוא לאט לאט
מרפה מהיד שלי במבט מחמיץ ומתנצל, חייכתי שוב והינהנתי שזה
בסדר ואני לא כועסת למרות שמבפנים התפוצצתי,רציתי לצרוח לו אל
תלך אבל שתקתי, הוא לא שמע את קולי מעולם ואני הולכת לישון
עכשיו עם שפתיים שלא נושקו על ידי בחור אחד שחבל שלא בא כמה
דקות קודם לכן לרחבת הריקודים, חבל ששוב כמו תמיד נתתי לו
לברוח , חזרתי לבר לעוד כמה שוטים, למחוק אותו ואת הסצנה הזאת
מהראש, זה לא עבד ואני מתגעגעת לבחור שלא שמע את קולי, למה? כי
אנחנו שנינו מלאכים של רוקנ'רול,
"מלאכים אינם קיימים נטע" אני משננת לעצמי עכשיו בניסיון
להרדם,
"מלאכים אינם קיימים"