[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








לכל אחד יש את הזמן שלו בו הוא פשוט יושב לבד וחושב. חושב על
כל דבר בעולם.
לי זה קורה באוטובוס בדרך ל/מאנשהו או בכל מקום הומה אדם כשאני
לבדי.
אלה הרגעים.
הרגעים שאתה מפתח תיאוריות על העולם והחיים בו.
ולמה זה?
הבדידות.
הרגשת הבדידות של אדם כשהוא לבד ומסביבו יש מאות אנשים שאינם
לבד היא כל כך אדירה שפתאום, במכה אחת, באה ההרגשה של "היי,
אני יצור קטן וחסר משמעות בכל העולם העצום הזה וכדאי אולי שאני
ארד מההר עליו אני נמצא כי כנראה שאני לא באמת חשוב, אני לא
אשאיר שום רושם בעולם אחרי שאני אמות."
כשחושבים על זה, מעטים האנשים שישאירו רושם על העולם אחרי
מותם. לחלקם מגיע, לחלקם לא... (נראה לכם שמישהי כמו בריטני
ספירס תשאיר רושם אחרי שהיא תמות(?
ואני כאן. יושבת וחושבת על התשובה לשאלה: "איך משאירים רושם על
העולם? זה נחוץ בכלל? למה שלמישהו יהיה אכפת אם אני אמות? זה
לא שתרמתי לעולם משהו מעצם קיומי"
ופתאום קופצת לראש מחשבת כעס שכזאת שמתעצבנת על בנות (ובנים)
שמשקיעים יותר מדיי יחס במראה חיצוני. "יכול באמת להיות שזה מה
שבאמת חשוב בעולם?"
ומי מחליט מה חשוב? ואיזה נושאי שיחה ראויים להגדרה של "וואי,
זאת הייתה שיחה ממש טובה"? כי אחרי הכל, לא משנה מה נגיד זה לא
באמת ישנה משהו במשחק האינסופי שנקרא "החיים על כדה"א" (אלא אם
אתה דיקטטור מטורף או נשיא ארה"ב לחילופין...) וכנראה שזאת
הסיבה שמשהו כמו מלחמה נראה כמו משחק השח-מט הכי טוב (/רע) שיש
(אגב, יש שלבים בנהיגה שגם נראים כאילו לקוחים ממשחק מחשב
מטורף).
לא הכל חייב להיות כזה מסובך! (מצד אחד)... אבל מצד שני, לא
הגיוני כל כך שסתם ממציאים סיבוכים...או שאולי כן?
אז נכון.
נכון שלכל אחד יש את האנשים והדברים החשובים לו באמת ובלעדייהם
חייו לא שווים כלום ממש... וכנראה שזאת בעצם משמעות החיים אבל
העיקרון נראה לי שהמטרה היא לשרוד.
אבל למה?
ואיך?

זה לא פייר לשמוע סיפורים על אנשים שמתים משאיפת עשן סיגריות
של אנשים אחרים כי אחרי הכל לפי הכללים ההוגנים ההוא שעישן
צריך למות ולא ההוא שלא הביא זאת על עצמו.
אז החיים לא הוגנים.
בסדר
.
שמענו את זה כבר מליון פעם.
חבל שלוקח לזה זמן להיקלט...
אז תחייה, תרוויח כסף בשביל המותרויות (ולי אסור לדבר בכלל
בנושא), תשקיע את כל חייך כדי להיות שייך וב"מרכז" העניינים
ושלא תעיז לחשוב בסוף "מה יצא לי מזה?" ! כי בשיעור אזרחות
בתיכון למדת שהחיים זה ערך עליון ואסור לקחת אותו... אז בתכלס
יש סיכוי שקיבלת מתנה שאתה לא ממש רוצה אבל אתה תמיד יכול
להחליף...
סתכל על הצד החיובי
:-)







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אפשר לשלוח פה
הודעות ומכתיבם
לחו"ל?


הצבי של הדואר
מגלה סימני
תשישות


תרומה לבמה




בבמה מאז 6/4/02 12:43
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ילדה (קצת) קשה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה