מנשה אייזנר / חזרי |
צמוד לרגל המיטה השמאלית
והספר פתוח בעמוד לא ברור,
עט כחול תקוע בידי
והדיו אזל ממוחי.
חיכיתי לך עד מאוחר
שהפך למוקדם
וצעדים בחוץ
לא מתעכבים,
רחוק אני מלבך
וידי ריקות ממך,
אין את מי ללטף
ומגן שפיותי מתקלף.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|