משהו מפריד ביננו,
מישהו מפריד ביננו
או שמישהי מפרידה ביננו.
גן העדן שלנו הופך לאט לגהנום
אתה פתאום רחוק, איי שם, בעד הלום.
ואני בקשי מסוגלת לנשום..
ואנחנו מתרחקים
ואנחנו נפרדים, לאט
אבל בטוח.
ומי מפריד ביננו?! כן! זאת השאלה!
.שלא נותנת מנוחה
ואולי זאת המלחמה
שמתקרבת במהירות כה עזה
והריח של הסיוט באוויר חודר לי בפנים
לתוך הוורידים
המסכנים.. שלי.
אתה תלך נראה לי עוד מאט
ואשאר שוב בלי ציפור ביד
ציפור החלומות שוב תימס בלילה
בלילה האפור שוב אשאר לבד.
והרוחות האלה חזקות
יותר ויותר אותך ממני מעיפות.
אשים עליי מעיל
אותי הוא יכסה ממך! מהצרות! מכל המלחמות!
אפנה לעולמי
לעולמי התמים.
אהפוך לסתם דולפין
לסמל הילדות.
אהיה בלי רצונות,
אהיה בלי חשקים
אולי אז אהיה יותר קרובה כבר לעצמי ולאלקים. |