הטלפון מצלצל ואת שוכבת, לא תרוצי יותר לענות, לא תפחדי שהצד
השני ינתק, הטלפון מצלצל ואת שוכבת, ואולי טוב שכך, כי לעולם
לא תתאכזבי לגלות שזה לא הוא, לא תצטרכי לצעוק לאחותך שזה
בשבילה, הטלפון יצלצל ואת תשכבי, את תנוחי לך, את לא תחשבי על
כלום, את לא תעשי כלום, את לא תזוזי, הטלפון יצלצל ואת תשכבי.

זה הוא שמצלצל, את לעולם לא תדעי שזה היה הוא, הוא רצה להתנצל
על שגיאותיו ולהגיד לך שהוא אוהב אותך יותר מהכל, הוא צלצל,
כמו שהוא הבטיח. קצת באיחור, אבל הוא צלצל! הוא צלצל ואת לא
עונה.

הטלפון עדיין מצלצל ואת עדיין לא זזת, נשארת באותה תנוחה, את
עם אותו מבט, מסתכלת לאותו כיוון - מסתכלת לשעון ומחכה.

והשעה שחיכית לה הגיעה, הוא צלצל ואת- לא זזה.

הטלפון מצלצל שוב ואת שוכבת.
לא תרוצי יותר, לא תפחדי, את תשכבי, לעולם לא תתאכזבי, לא
תצטרכי לצעוק, את רק תשכבי, תנוחי, את לא תחשבי יותר, את לא
תעשי יותר כלום, לא תזוזי. תשכבי.

הטלפון יצלצל ואת תשכבי, והדם שלך ימשיך לזרום על מיטה, והמבט
שלך ישאר תמיד אותו מבט, תמיד תסתכלי לכיוון השעון ותחכי.
אבל למה לא חיכית???
למה לא חיכית לי??
נמאס לך לחכות? אבדה לך התקווה? הוא לא בא?
הוא, הוא, הוא...
ומה איתי? נמאס לך גם ממני??

זאת אני עכשיו שמצלצלת ואת לא תעני.    

הלו??