אני יודע את מקומי בשולחן החברתי,
ולכן הופתעתי,
כשהיא חייכה אלי
חיוך של לעג, של לעג.
חלשים וורודים,
עוד מילדות,
כלום לא קרה, כלום לא קרה,
של לעג, של לעג
עניתי במבט של תכלת.
כלום לא קרה, כלום לא קרה,
הכעס עולה,
אני עוד אחזיר,
דיונות חול אדום, שלא מוותר
לחלקי חרס ורדרדים, שנלחמים ברכות,
אני מתנשא מעליה, מתנשא,
של לעג, של לעג. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.