על מה אני בוכה?
זה הכל באשמתך!
חשבתי שאתה רוצה לאהוב,
אך אותי היית צריך
בשביל לכתוב?!?
יצרת לך על הדף אשליה ורודה
ממני עשית מלאך,
האישה המושלמת הכנועה.

אותי בשירייך תיארת באופו כה אומנותי,
נבונה ומושכת עם אופי זנותי.
בשבילך,סקסאפיל
עוד פנטזיה רטובה,
שמתמסרת בקלות בשביל קצת אהבה.
ואני אפילו בשירייך בוכה
רק סובלת כשאני לצידך,
אז בעצם,
על מה אני בוכה?
זה הכל באשמתך!

בפרי עטך גרמת לי להתאהב
וללכת בעקבות פעימותיו של הלב,
אבל לי זה אסור,
זה כשמש ברור,
אני רק עוד אישה עירומה לציור.
מאלפי בנות שעוברות מהשירים למיטה,
ואני חשבתי בתמימות שאני היחידה.