אני זוכר, זאת היתה שיגרה חיוורת,
מאז עברו ימים ושבועות..
אבל כשפניי מופנות, מאירות - אל התכלת,
העין מסתירה את שהלב שב לגלות..

עמוק בפנים, אני הכרתי את פנייך,
כשדומים, הנפש רעבה,
היינו כחולמים בלילה, מתפרצים לשמיים,
הצחוק הילדותי, נפשך השובבה..

שלחתי שוב שתיקה קטנה, תחינה לשתי עינייך,
אם שנינו אוהבים, איך זה שאני מרגיש רחוק?
כיסה אותי ענן קטן, חור של זמן,  זוג שפתייך,
נשקיני חזק.. אהביני עמוק..

כמו גל עובר עוד יום, שובר, את החוף שוב בא למחוק..
אהבי אותי, ונחזור שוב לצחוק..