זה הרגע שכל העייפות מתחילה לתעתע בגוף ובנפש, כל הבעיות
שמעסיקות את הבנאדם נעלמות כלא היו. הרגשה שעוד רגע אחד והגוף
יתמוטט על המיטה הרכה, וישקע בתרדמת נצחית.
מורידים חולצה ומכנסיים, נשארים עם גופייה משוחררת ותחתונים,
פורשים ידיים לצדדים ונשכבים על משטח הבד הגדול הזה שנקרא
מיטה. לא מדליקים כמו בכל לילה את הרדיו כי שומעים באוזניים
מוסיקה איטית ונעימה כזאת, שגורמת לדמיין על עננים ורודים
וקצפת מתוקה.
מסתכלים על התקרה, ולא חושבים על כלום, מלבד העייפות הזאת,
ואז, לאט לאט, נרדמים.
רגש.