ערב, אוויר קר ונעים בחוץ, אמבטיה מתמלאת בבועות חמימות של
קצף, אדים ממלאים את החדר, והיא, כמו תמיד, פושטת את בגדיה,
צועדת באצילות לעבר האמבטיה, מביטה לאחור, ונכנסת, מחכה לו.
והוא, כמו תמיד, לא בא.
דקה, חמש דקות, שבע דקות, הזמן מזדחל לו באיטיות, היא לא
מתייאשת, מנסה להרגיע את עצמה ואומרת ללב שלה שהוא יבוא.
והוא, כמו תמיד, לא בא.
חצי שעה, היא כבר מתחילה להתייאש, החיוך מש מפניה, ואז שהשעון
נעצר על עשר, כמו בכל ערב, היא מוציאה את הפקק מהאמבטיה,
ויוצאת' מתעטפת במגבת ויורדת לסלון, היא פותחת את הטלוויזיה
בדיוק מתי ש'חברים' מתחיל, היא מסתכלת, אבל כמו בכל לילה, היא
לא מרוכזת.
'חברים' נגמר, תוכנית חדשה מתחילה, אבל היא כבר מאבדת כל עניין
במסך הגדול הזה.
עיניה מתחילות להסגר מעצמן, זמן לישון, כמו בכל לילה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.