הייתי רוצה להזדיין עם כושית
לפני שאמות
בתוך אוטו אמריקאי ישן וגדול
בצבע חום
של אבא שלה
בסוף אוגוסט
בחוף הים של צפון קרוליינה
שאליו הגעתי
ובכיסי שטר אחרון של עשרים דולר בכיס
ושום דבר אחר,
לא תיק
ולא דרכון
(שאותו הפקדתי חודש לפני כן בקבלה
של מלון פלאז`ה בניו-יורק
כערובה לתשלום הוצאות החדר
המיני-באר
והמסג` השוודי
שקיבלתי בלילה השני,
מגבר,
למרבה הצער.
בבוקר הרביעי,  
ברחתי בלי לשלם
הדרכון נשאר שם
מי בכלל צריך דרכון
אם הוא יודע שהוא הולך למות?)

והכושית,
שיקראו לה, לדעתי,
שניסה, או רואנדה, או שניקוואה
תשב בתוך חבורה גדולה
של שחורים
מגניבים
אני אהיה הלבן היחיד בחוף
השמש תשקע,
אבל אף אחד לא ילך הביתה
ככה הם הכושים,
אני אשלוף גיטרה ואנגן כמה שירים
השחורים יתחילו להתאסף סביבי
יהיה לה קול עמוק ויפה,
והיא תשיר דואט עם צעיר שחור אחר
אולי את
"אבוני אנד איבורי"
של פול מקרטני
וסטיבי וונדר

ווי אול נו
דט פיפל אר דה סיים
וור אוור יו גו,
אני אומר לה,
בזמן שמישהו יעביר ג`וינט במעגל
רוצה לעשות רחצה לילית?

הנה שנינו,
בין הגלים של צפון קרוליינה
מי המלח שוטפים את המלח היבש מעורנו
השיניים הלבנות והעיניים הענקיות שלה
נוצצות
הירח כמו אשכולית
והמוני כוכבים
כמו שרואים רק בטבע
ואני אזכר,
בפעם הראשונה שהתרחצתי בעירום
עם בחורה
בחוף זבולון בהרצליה
לא הפסיק לעמוד לי
למרות המים הקרים

היי, מאן!
כוכב נופל!
היא אומרת לי,
מחבקת אותי מאחורה,
ולוחשת לי באוזן:
"אני יודעת
שבפנים,
אתה כושי,
בדיוק כמוני"
ודמעה תיפול על לחיי
על שסוף סוף קרה מה שחלמתי שיקרה
כל חיי
ומישהו ראה מה שאני רואה בתוך עצמי
כל בוקר

אני אסתובב אליה
נתנשק
גל גדול יפגע בנו ונסחף אל החוף
בחמימות אינטימית של עור חלק
והיא תזדקף ותגיד:
"בוא, יש לי מגבת,
באוטו של אבא שלי"
ושוב תחבק אותי מאחורה

ואני אחשוב שכדאי היה לחיות
בשביל לעמוד ככה עם בחורה כושית מאחורי
והמוות
מלפני.