שלי לאור / הטעם שאחרי |
תכף מריר
מה יש לומר
לגבר הזר
ששפך קצת חלב
ואני שם מעליו
מריחה שערותיו
מנשקת פיו בתשוקה
ללא טעם של סוף או התחלה
והוא מכיר גופי
סורגים על לבי
אזיקים על נשמתי
מזון לנקודת הג'י
טעם של תחנת ביניים
והרכבת אוטוטו מגיעה ליעודה
והוא אומר בנימוס שלום
"ולא להתראות..." בפנטומימה
סיפור אהבה מוגבל שנגמר
שפך על הרציף טעם מר
כטעם גבינה שתוקפו עבר
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|