מוקדש לרועי

וזה לא שהכל מושלם,מושלם זה רק אלוהים.
ואלוהים רחוק ממני ורחוק גם ממך.
ובעצם טוב שכך.

ולפעמים אני רוצה לבכות, לנסות להיות נורמלית, פשוט רוצה
שיפסיק להיות כ"כ טוב,כדי שאוכל להאמין שאלו באמת החיים
שלי...
להפסיק את השיגרה המושלמת הזאת שקשה לי להתרגל אליה
... לא רוצה להראות מאושרת כ"כ...
לא רוצה שיקנאו בי שטוב לי כי כשרע אף אחד לא מקנא
רוצה להפסיק להדחיק את הבעיות שיש לי כמו לכולם.
בכל יום אני בטוחה שאני אוהבת אותך הכי שאפשר
וכל יום אני אשכרה אוהבת אותך מחדש...ואוהבת יותר
ובעיקרון- ממש טוב לי,יש לי כל מה שתמיד רציתי...ואותך
בכל בוקר אני אומרת לאלוהים תודה על זה.
וכל הדברים האחרים נראים קטנים פתאום. ואני כבר לא חושבת
עליהם. ככה שהכל פתאום נראה מושלם.
אומרים שאיבדתי פרופורציות ושאין אהבת אמת...אבל גם אם זה נכון
וזו לא אהבת אמת..ככה אני אוהבת את זה לא נורמלי,לא מובן ורחוק
מהם.
ככה אני אוהבת אותך. וככה אני אוהבת לאהוב אותך...כמו שהם לא
יבינו לעולם.  
אך לפעמים עדיין אני עצובה סתם,
מכריחה את עצמי לכאוב, רק כדי לדעת שאני יכולה