גולן טוהר / פרי אהבתי |
ועיניה שמביטות...
ידיה מושטות מעלה מעלה,
מפרי העץ קוטפות
והשמש האופק תרדוף,
והיא על קצות אצבעות עולה,
מפרי אהבתי תקטוף
ותשים בסלסלה
ובסלה יהיה חמים,
כשרוח מבחוץ שורק
ובסלה הפרי תמים,
חובק...
והשמש כבר שקעה,
כשניעורתי משנתי
ועל העץ נותר תלוי, מרקיב
פרי אהבתי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|