מי שלא רואה את האור
- חי מספיק זמן בחושך
שקע ליבו באפלה...
הוזה הוא אל תוך אינסוף הרוע שבו,
חולם - מוות
מטפס על קירות דמיוניים,
ונופל לבור שחור שאין לו סוף...
מי שבאור, ולא רואה את אנשי החושך,
- סגר את עצמו בבואה מוארת...
עד שהסתנוור!
עיניו יפגעו - והוא חיייב להפסיק.
האנשים שבאור הציבו סולם-
וראשו בשמיים - שואף אל הלא נראה
ואטמו עיניהם אל אחיהם המשוועים להם...
דרכו עליהם ורמסו אותם -
הם שגרמו להם להמשיך ולשקוע
לא הושיטו להם יד,
אולי אפ דחפום חזרה כשהצליחו לעלות...
אבל לא מתוך רוע -
סתאם כי הם עיוורים לראות - ולא יודעים אחרת,
אלוקים הוא טיפת אור, שיש לה נגיעה אף בחושך!...