עדי בן זקן / חסר היגיון |
כבמטה קסם יווצר בד ארוך ורך, נעים למגע.
מסביב לצווארי את הבד אכרוך, וקצוותיו ברוח ירחפו.
ביום של חורף קריר, בכיכר העיר לך הבטחתי לחכות.
בדממה אמתין, לקול העלים המתנדפים ברוח, דמעתי תנזול מטה במורד
פניי.
והשאלה מדוע, שלבטח נשאלת במקרה שכזה, לא תהיה לה תשובה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|