אהרון מיקל / המלך שלא למד ליפול |
המלך הנעדר.
כל אותם עשבים שוטים,
שניזונו מהדם החם.
נאחזו בהבטחות,
דמיונות שווא חסרי-תועלת.
ואתה נכנעת להם,
הענקת להם בריכה של מחשבות,
לעולם כבר לא תהיה להם בצורת!
השמש האירה אותך ביום אחד,
מתרדמת חסרת-שחר.
התחלת לטפס לצמרת,
יותר למעלה,למעלה,למעלה...
לא שמת לב לענפים עליהם דרכת,
שכחת שלא למדת ליפול.
האים אתה זוכר אותי, מלך נעדר?
אני הענף שנכרת בקול-שאון.
ממש ניסיתי לגרום לך לעצור,
אבל כבר נפלת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|