יותר לא כואב לי
ואני כבר לא מוחה
אין כל עצב בי
וכבר איני בוכה
כל הרע נמחה מייד
כשנכנסת לתוך חיי
איך עשית זאת במחי-יד
איך הארת כשמש את פניי
אבל לפעמים בא הבכי
בלילה, כשאינך איתי
רע מול טוב כסטירת לחי
השינוי ביניהם אינו איטי.
אין בי שום רצון לצחוק
כשאינך פה לידי
אבן הגעגוע מצליחה לשחוק
את מפל הדמעות מעיניי לידיי
כשאתה כאן, אלף שמשות זורחות
ואין כמוני מאושרת ביקום
אך שמחה וחדווה הן אורחות
כשממטיתנו אתה רוצה לקום
וחיוכך הופך עולמות
עיניך המתוקות רואות הכל
רוצה לרקוד עמך באלף אולמות
אך יותר מכך ישנו הקול
קולך המתוק הבונה והורס חיים
קולך המתוק שנותן לי הכל
קולך המתוק שאוהב אותי,
כמוך. |
