שכבתי שם, סמוקה ומטושטשת
חצי מכוסה בשמיכת פיקה שאמא שלי נתנה לך.
הכל היה תלוש
הסדינים מהמיטה
אנחנו מהעולם
ואני ממך.
ואמרתי אז שלאונרד כהן היה מתאים לי עכשיו.
זה היה המשפט הכי טוב שלי אי פעם: "לאונרד כהן היה ממש מתאים
לי עכשיו רק ש... זה היה הופך את זה למשהו שזה לא"
אתה על הכסא שם, בצד עם הסיגריה, הסתכלת עליי אז,
כלא מבין. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.