22 שנים אני יושב בכלוב
מביט אל העולם שמחוץ
דרך סורגי ברזל חלודים
המשמשים לי כתירוץ
ובאים ואומרים לי "הדלת פתוחה"
מסתובב ומביט ורואה
הדרך קיימת, קוראת, מזמינה
ואני עוד יושב ובוהה
הדלת פתוחה ולבי רוצה לצאת
אך ידי ממשיכות ואוחזות בסורגים
מה אם כשאצא לבסוף החוצה
זה לא כמו שזה נראה מבפנים
ואדם מבחוץ בחיוך לי אומר
"בוא אנחה אותך צעד אחד ואחד
זה יקח מעט זמן אך בסוף תגלה
שאת הכלוב עזבת לעד"
ואדם שפוף מן הכלוב שליד
בפה קפוץ אומר את דברו
"אל תסמוך לעולם, על אף לא אחד"
אומר ונועל את הדלת שלו
הדלת פתוחה ולבי רוצה לצאת
אך ידי ממשיכות ואוחזות בסורגים
מה אם כשאצא לבסוף החוצה
זה לא כמו שזה נראה מבפנים |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.