צביקה ויין / האש והעצים |
ועצים- הפעם אין,
אך מזבח האדמה,
אדמת הקודש,
ממשיכה לדרוש קורבנות לרוב.
לאלוהים נחסרים מלאכים,
ובמקומם-
דרושים שרפים שרופים
שזה
מתברר
זה אנחנו.
איה השה?
עתה,
אתה ואת משמשים את חליפתו.
מנסים לקרוא, לקרוע
את מלאך המוות-
חושבים שיישאר מלאך.
ובמקום הדגל בראש התורן-
הדגל נשכב ובראשו הנרות.
ורק שעון הקיץ מודיע-
שיש פריחה.
ורק שעון הקיץ מודיע-
שהשעה ארבע.
ושיש עוד שמונה שעות-
שבהם אנשים,
יכולים להפוך למלאכים.
היום.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|