אריאל ג. קול / סדקים |
יש לי שם, לשיכה,
לא כולם יודעים.
אני האדמה הקשה הבלתי מעובדת.
יש לי שם, זבורית,
לא כולם יודעים.
אני האבק המצטבר בפינות החדר.
יש לי שם, מוך,
לא כולם יודעים.
יש לי סוד:
כשאני מביט לעבר סוליות הנעליים שלי,
אני יכול לראות את הסדקים ברצפה.
העיניים נשואות מטה.
אני אהיה
למטה.
אתם תגיעו מתי שתגיעו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|