אני הקצה הקשה של הלחם.
יש לי שם, לשיכה,
לא כולם יודעים.
אני האדמה הקשה הבלתי מעובדת.
יש לי שם, זבורית,
לא כולם יודעים.
אני האבק המצטבר בפינות החדר.
יש לי שם, מוך,
לא כולם יודעים.
יש לי סוד:
כשאני מביט לעבר סוליות הנעליים שלי,
אני יכול לראות את הסדקים ברצפה.
העיניים נשואות מטה.
אני אהיה
למטה.
אתם תגיעו מתי שתגיעו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.