New Stage - Go To Main Page

חן האובן
/
אל תגידו ש...

כשעוני הופך להיות מחלה
ביוב זורם דרך קבע בשכונה
האור בקצה המנהרה
זה סירנת משטרה
והם תמיד ימצאו סיבה
ללטף עם האלה

יושב על המדרכה
בין גושי בטון שקיעה
על ספסל משה הזקן פורש שמיכה
ועיניו מלאות בושה

זו לא שכונה של אושר
זו לא שכונה של צחוק
ויש כאן ילדים רעבים
ויש כאן ילדות שמקבלות מכות
אז בוא ותשחק את המשחק
אז בוא ותאטם כשלב של ילד בכאב יזעק

אני יושב וחושב
מביט וכואב
אין ישועה
החברה שסועה
ברפש של עצמנו נשחה
ואת ההשפלה אף פוליטיקאי לא ימחה

לאיש לא איכפת
כשבתי בוכה לפת
ובמגדלי השן המעונבים מחפשים פתרון
רואים את זה אצלם בחשבון
וכשהייאוש שלח יד לתיק זר
הם אמרו תראה את הנבער
ואיש בגלימה שלח בלי ניצוץ חמלה
לשישה חדשים ולצדו שני שוטרים מחייכים.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 24/1/01 17:22
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
חן האובן

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה