|
כשעוני הופך להיות מחלה
ביוב זורם דרך קבע בשכונה
האור בקצה המנהרה
זה סירנת משטרה
והם תמיד ימצאו סיבה
ללטף עם האלה
יושב על המדרכה
בין גושי בטון שקיעה
על ספסל משה הזקן פורש שמיכה
ועיניו מלאות בושה
זו לא שכונה של אושר
זו לא שכונה של צחוק
ויש כאן ילדים רעבים
ויש כאן ילדות שמקבלות מכות
אז בוא ותשחק את המשחק
אז בוא ותאטם כשלב של ילד בכאב יזעק
אני יושב וחושב
מביט וכואב
אין ישועה
החברה שסועה
ברפש של עצמנו נשחה
ואת ההשפלה אף פוליטיקאי לא ימחה
לאיש לא איכפת
כשבתי בוכה לפת
ובמגדלי השן המעונבים מחפשים פתרון
רואים את זה אצלם בחשבון
וכשהייאוש שלח יד לתיק זר
הם אמרו תראה את הנבער
ואיש בגלימה שלח בלי ניצוץ חמלה
לשישה חדשים ולצדו שני שוטרים מחייכים. |
|
|
שלושה ימים אחרי
זה מגיעה לי
למשרד אחת,
אומרת שהיא
האחות של שירה,
ומבקשת שהמשרד
שלנו ישתמש
בסוכנות דוגמנות
שהיא עובדת בה.
אין לאנשים בושה
היום. חשבה תעשי
חינדלך נתקפל?
מה אנחנו
ילדים?
אפילו לא בלעה.
אבל מה, ציצים
יפים.
הקופירייטר של
אלוהים בשיחה
ליד הקולר לא עם
הלקוח, אלה עם
תקציבאי לא בכיר
שמטפל בלקוחות
אחרים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.