היה לה שיער שחור כפחם , עורה לבן כשלג ושפתיים אדומות כדם
ובכל זאת לא היתה שילגיה , זאת אומרת , פעם היא היתה שילגיה
אבל היום היא סתם גופה ששוכבת לה בארון קסמים , או כמו שאנחנו
קוראים לזה , ארון מתים.
היא רצתה למות , הורידים שלה היו פתוחים , זה היה מוזר לראות
בחורה כה יפה ששוכבת דוממה , ללא נשמה.
ומהמוות הזה לא יושיע אותה נסיך אציל , ומהמוות הזה כבר אי
אפשר להציל.
ואני , על קברה של שילגיה מתאבלת , בוהה בגופה ולפתע תוהה , מי
, מי היא הגופה , האין זו שילגיה היפה?
ואז מתבררת לי האמת המרה הגופה היפה אינה אלא אני....שמן החיים
שלי כבר ממזמן עייפה... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.