כשמשהו מצחיק אותי אני פשוט צוחקת, ואז אני רוצה להמשיך
ולצחוק. אני רוצה להיסחף למערבולת של צחוק וחיוכים בתוך בועה
של אושר, כי אם אני אפסיק לצחוק, הבועה עלולה להתפוצץ ואני
אנחת על שתי רגליים ואאלץ להמשילך ולצעוד על האדמה, ואסור יהיה
לי למעוד. אני פשוט אחכה לעוד בועה ועוד בועה ואני אמשיך לצעוד
עד שאני אהיה מספיק חזקה כדי ליצור לעצמי בועה ענקית של אושר,
ואני אמשיך לצעוד בתוכה, ואולי אני אפילו לא אצטרך לצעוד, לא
על האדמה, אני אוכל להמשיך את דרכי בשמיים, בעננים. ואולי אני
אפילו אוכל למצוא עוד כמה אנשים עם בועות ונוכל לחכות ולקוות,
עד שכל האנשים על האדמה יוכלו למצוא בועה ולרחף. אבל בעולם הזה
נוכל רק לקוות. ובינתים כשאני ממשיכה לצעוד ולחפש, כשמשהו
מצחיק אותי אני פשוט צוחקת.
2001 |
