מקס שחף / מוליךדוקוטבי |
כשהשמש בפאתי זכרוני
אני מוליך את עצמי
אל עירך
מדי ערב
שזכרונך בירכתי יומיומי
אני מוליך את עצמי אל עירי
וכך מוליך
דו קוטבי
כל יומי
את צערך את צערי.
עד שימצא לי מקום חדש
שאין בו כלום משגעוני
רק להוליך אליו
את מעגל שמחתי
להיות שוב
חד מוליך
לעצמי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|