שמישהו ידליק כבר את הגשם
וישמיע לי שיר עצוב
נדנדות בודדות
חצי דונם דשא
ובפנים לא נותרו רגשות.
ילדים שחיים בנתיים
עד שיתחילו לחיות באמת
והעצב שלי בכמה שורות
עם מחברת כתומה ועט שחור
אני כבר לא רוצה לדעת
אני כבר לא רוצה לחיות
הפחד רק הולך וגובר.
חלומות ישנים שכבר לא יתגשמו
הזיות מתוקות מביטות
דרך מראה אחורית
מציצות בזוית
ולי נשארו
רק
דמעות. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.