הטעות הכי גדולה שעשיתי בחיים שלי הייתה ב 10/05/2008.
חזרתי הבייתה מהעבודה ונתתי נשיקה למיכל. החברה הכי טובה של
אשתי. בחיים לא נישקתי אותה עד אז.
אחרי הנשיקה הקטנה הזאת, סתם נשיקה של 'אהלן' על הלחי, הסתכלתי
לה בעיניים וראיתי את המוות.
אחר כך ישבנו לארוחת ערב סטנדרטית שרק אשתי יודעת להכין וכל
הזמן העיניים שלה משכו אותי ונבהלתי ממה שראיתי שם.
למחרת שכחתי הכל והלכתי לעבודה כרגיל.
בצהריים קיבלתי טלפון מאשתי כשאחריה מיד נסענו להלוויה.
מיכל נפתרה מתוך שינה.
ככה פתאום בגיל שלושים וחודשיים היא פשוט בוקר אחד לא קמה
יותר.
ומאז אשתי, אמא שלי, ואפילו המזכירה לא קיבלו יותר נשיקות





בדרלכ