New Stage - Go To Main Page

ניסתר מהמציאות
/
סווינגינג

" אפיק, תראי את הדפוקים האלה" אמרה לי שחר כשהיא התהפכה לשזף
את הגב. פתחתי את עיניי והסתכלתי למעלה , ראיתי 4 בחורים לא
רעים בכלל רוקדים ומשתוללים להם לצלילי המוזיקה שהמציל בבריכה
החליט להשמיע. בת דודה שלי, ניקול, הגיע בשחייה מהקצה השני של
הבריכה מתנשפת, והצטרפה להתפרקדות שלי ושל שחר בשמש.
הרוח החמה של אילת, המים הקרים של הבריכה והחבורה של הבחורים
שמעלה את המוראל באיזור הבריכה רק תרמה להרגשה הכללית שלי
שהייתה חרמנית גם ככה.
אני מניחה שהעובדה שדיברנו באנגלית בגלל ניקול, זו הסיבה
שחבורת ה"מעודדות" האלה ניגשו אלינו.
הם לא ניראו לי משכילים משהו, אבל באופן מאוד מפתיע, הם חשבו
את שחר וניקול לאמריקאיות, אז פשוט באופן טבעי המשכנו לשחק עם
הרעיון, אני הפכתי לבת דודה הישראלית של ניקול שבאה לבקר אותי
מארה"ב הרחוקה ושחר נהפכה לחברה של ניקול משם.
שניים מהם התקרבו ראשונים, השלישי סתם עמד ברקע.
באורח פלא, היה קליק מיידי, שחר התחברה לשי, ה"מעודדת"/רקדן
הראשי, ניקול התחברה לכפיר ואני?
ההוא שעמד בצד, שעד עכשיו צחק למראה חבריו המשתטים בנסיונות
לגרור אותנו לשיחה, שחה והתקרב אלי. הסתכלתי אליו וחייכתי,
והוא חייך חזרה ולא אמרנו מילה. מעיין הסכמה שקטה שכזאת.
"איזה חמוד" חשבתי לעצמי, "אולי בכל זאת אני אשתמש בתור שלי
במיטה הזוגית" הרהרתי,
צווחה של ניקול הקפיצה אותי חזרה למציאות, וראיתי אותה ואת אחד
מהבנים מטביעים אחד את השני, ושראיתי שהוא מנצח, קפצתי עליו
והטבענו אותו יחד.
ה"שקט" שעמד לצידי, כבר לא היה כל כך שקט אחרי שאני הצטרפתי
למלחמה, וקפץ אחרי וניתק אותי מגבו של שי, ומכיוון שהיינו במים
העמוקים חשבתי לעצמי "הלך עלי, הוא הולך מה זה להשקות אותי מיי
בריכה מהולים בפיפי עכשיו" ולא טעיתי, הוא חיבק אותי בעודי
נאבקת בו וצלל איתי מתחת למים.
הוא שלף את ראשי חזרה מחוץ למים והמים היו עמוקים מדיי בשביל
שאני אעמוד אז השתחררתי מאחיזתו ושחיתי לעבר שפת הבריכה.
אחזתי בשפת הבריכה והתנשפתי מהמאמץ של השחייה והמאבק בו מתחת
למים" בעודי משלימה את הפער של החמצן שהחסרתי שהייתי מתחת
למים, הרגשתי אותו מחבק אותי מאחור וניצמד " לא,לא,לא" אמרתי
"חמצן נראה לי יותר קורץ", הוא צחק ואמר "אני לא אטביע אותך"
ומשך אותי למרכז הבריכה, מהופנטת מקולו הסקסי, אחזתי בכתפיו.
בעודו הולך חזרה לכיוון ה"חבורה העליזה" חשבתי "איזה גבוה הוא!
איך הוא עומד פה לעזאזל??".
כשהגענו חזרה אל כולם, ראינו שהאווירה בהחלט ידידותית, שחר ושי
התחברו וניקול וכפיר תפסו כיוון.
מאיר השעין אותי על דופן הבריכה, מים זה דבר כל כך מחרמן שזה
מדהים...
מתחת למים הוא ליטף אותי לאורך הגב, והחליק את ידו על ישבני,
אוחז בו... "אוף" חשבתי לעצמי "כמה בא לי שהוא פשוט יזיז לי את
התחתון של הביקיני שלי ויכניס את הזין שלו שעמד כבר מזמן
לתוכי" פינטזתי...
פתאום המוזיקה הפסיקה, והמציל הודיע שכולם צריכים לצאת
מהבריכה, כי הוא הולך ואי אפשר לשחות בלי מציל.
יצאנו כולנו מהבריכה ואספנו את הדברים שלנו, והלכנו כל חבורה
לחדרה.
שחר התפשטה בדרך למקלחת משאירה שובל של בגדים מאחורה ומנענעת
את התחת המדהים שלה מפזזת למוזיקה שרק היא שומעת... איזה שחר
זאת... אני מתה על הבחורה הזו.
היא עשתה מקלחת זריזה ויצאה עטופה במגבת הלבנה של המלון
,התיישבה בסלון, הדליקה סיגריה והעבירה ערוץ בטלויזיה, אני
וניקול במחשבה של חיסכון במים ניכנסנו להתקלח יחד, ניקול כזאת
משגעת, יש לה צבע שזוף מדהים, חזה ע-נ-ק ושיער ארוך וחום,
מותניים צרות- השילוב המדהים בין החזה שלה והמותניים הצרות שלה
מטריף את כל הגברים שהיא עוברת לידם, היא ושחר הן בין הבחורות
הכי שוות שאני ראיתי או פגשתי בחיי.
יצאנו אני וניקול אחרי מקלחת זריזה והתיישבנו בסלון הממוזג,
הקור של המיזוג והחום של גופינו מהמקלחת החמה, הרדים את כולנו,
שחר נישכבה על הספה ונרדמה כשהמגבת חושפת יותר ממה שהיא מכסה,
ניקול נשענה עלי והחלה גם היא לנמנם, אני החלטתי שהמיטה יותר
ניראת לי כאתר נימנום, ופרשתי לחדר.
"איזה כיף שהיום תורי על המיטה הזו" הרהרתי. נישכבתי בעוד
המגבת מחליקה ממני ונישכבתי על המיטה שהמגבת מכסה את ישבני.
כמה דקות אחרי שנרדמתי העיר אותי צלצול הטלפון, הרמתי את
הטלפון שואלת את עצמי "מי יכול כבר להתקשר לפה?" מעברו השני של
הקו זיהיתי את הקול הסקסי של מאיר, ההוא מהבריכה "אני בא אליך
לחדר" אמר, "טוב" עניתי וניתקנו.
"בנות, תתלבשו, מאיר בדרך לפה" צעקתי, זרקתי על עצמי בגד,
ולפני שהספקתי ללכת למקלחת לסדר את השיער הוא כבר דפק על
הדלת.
הוא נכנס לחדר ולפני שהספקתי להגיד לו "היי" הדלת ניסגרה
מאחוריו, הוא השכיב אותי על המיטה והתחיל לנשק אותי, ואני
הייתי ממש יותר מדי עייפה בשביל זה...
התנשקנו קצת, הידיים נשלחו לכל עבר, ופתאום שמעתי קולות לא של
שחר וניקול, אמרתי לו " אני חושבת שהחברים שלך הגיעו" צחקנו
ויצאנו מהחדר והצטרפנו לכולם בסלון.
ישבנו שם כולנו, הצטלמנו וצחקנו, שתינו קצת מהבקבוק וודקה מלון
שקניתי הבוקר, העברנו לערוץ MTV בטלויזיה שניגן איזה שיר לטיני
מלוקק כמו תמיד, ושחר ושי התחילו לרקוד, שי לא ידע עם מי הוא
מתעסק, שחר הייתה רקדנית שנים, ומשם גם הגוף המעלף הזה שלה.
הערב ירד, והבנים הלכו לחדר שלהם.
התארגנו לצאת, זה הלילה האחרון שלנו באילת, אין לנו כוונה
לעשות משהו פחות ממטורף הלילה. משהו בלתי נישכח.
התלבשנו וניקול איפרה אותי ואת שחר, ויצאנו מהמלון.
עשינו סיבוב בטיילת, ובעודנו סוקרות את העוברים והשבים,
ניתקלתי בפנים מוכרות.
מאיר, התקרבתי אליו, נתתי לו נשיקה קטנה ועמדנו שם יחד כאילו
אנחנו יחד כבר שנים, סתם עומדים עם האף שלו בשיער שלי מריח
אותי.
הלכנו יחד כולנו ולא ידענו לאן ללכת. אחרי זמן מה פשוט הלכנו
וקנינו ממתקים ושטויות וחזרנו כולנו לחדר שלנו.
אני הוצאתי את הוודקה, מילאתי לכולם כוסות, שתינו וצחקו, ובשלב
מסויים האווירה התחילה להתחמם. מאיר תפס אותי ומשך אותי לכיוון
החדר.
השתייה והאווירה הכללית שאילת תמיד נותנת, הרימה את רמת
ההורמונים שלי לגבהים חדשים ולא מוכרים,
מאיר החל להפשיט אותי ואת עצמו, מגע ידיו העביר רטט בכל גופי,
הרגשתי את הרטיבות שמתפשטת בתחתוניי, מרגישה חמימות מתפשטת
בגופי, לא בטוחה אם זה האלכוהול או הוא.
מאיר הוריד את מכנסיי וזרק אותם אחורה, הסתכלתי במראה הגדולה
שהייתה מול המיטה, מסתכלת עליו גוהר מעלי, מתגרה עוד יותר ממה
שאני רואה, הוא ליקק לי את החזה, נושך קלות את הפיטמות שלי
שהזדקרו למגע לשונו החמה, הוא עשה את דרכו במורד הבטן שלי,
מלטף את רגליי והריח המתוק של מיציי הגיע לאפי...
הוא שלח את לשונו וליקק את המיצים שהחלו לצאת מתוכי, מוצץ
אותם, חוקר את האיזור עם לשונות ושפתיו.
הוא התרומם חזרה אלי, מנשק את דרכו למעלה, ולאט לאט חדר לתוכי,
רואה אותי מתפתלת מתחתיו... "יותר מהר" אמרתי,
והוא בשלו, משגע אותי מתחתיו. לאט לאט, סנטימטר אחר סנטימטר,
מסתכל בעיניי ונועץ את עצמו לתוכי. הריח המטריף הזה של סקס
התפשט בכל החדר, היינו בשיכרון חושים מוחלט, החיבור ביננו היה
פשוט מטורף, הוא ניכנס לתוכי, עוד ועוד, יותר מהר ויותר
מהר.... עצרתי אותו. אמרתי לו שחייבים לשים קונדום, ויצאתי
מהחדר עטופה בסדין.
"שחר!" קראתי לה "בואי רגע". "אני לא יכולה עכשיו" אמרה, "גם
אני לא" עניתי, מציצה מהמסדרון לסלון ורואה אותה מגיעה לעברי
גם עטופה בסדין, עמדנו אחת מול השניה מצחקקות שנינו עטופות
בסדין. "איפה ניקול" שאלתי. שחר הצביע על הדלת הראשונה
במסדרון. "אין ברירה" אמרתי לה "הקונדומים שם". מאחוריי הגיח
מאיר ערום מהחדר מחבק אותי, ומאחוריה הגיח שי.
דפקנו בדלת ניקול צעקה "מה אתן רוצות?" "אנחנו צריכות את
הקונדומים ניקול!" צעקתי מעבר לדלת "הם בתיק שלי" צעקה שחר.
ניקול פתחה את הדלת עטופה גם היא בסדין, זה כבר היה יותר מדיי,
אני ושחר נפלנו מצחוק, ממש פיזית, שי ומאיר נפלו מעלינו. זרקנו
אותם מעלינו במין התאמה מוזרה שכזאת ושחר ניגשה לתיק שלה
והוציאה את הקונדומים. "קחי" אמרה שחר, "אל תבזבזי אותם במקום
אחד" צחקה.
אני ומאיר זינקנו על המיטה הוא זרק את הסדין מעלי ונישק אותי
בעודנו נוחתים על המיטה, הוא מצץ לי את הצוואר, משכר אותי מכל
מגע וליקוק, הוא חדר לתוכי שוב, ממסמר אותי למיטה בכל חדירה,
עוד ועוד, אחזתי בישבן המדהים שלו, דוחפת אותו עמוק יותר
לתוכי, הוא התרומם ונישען על כתפיי מרתק אותי למיטה, נכנס
לתוכי שיער ערוותו משפשף את הדגדגן שלי, גורם לאורגזמה להתקדם
במעלה יריכיי, הוא התכופף ונשך את שפתיי, ובשבריר של שניה
הפכתי אותו "הגיע הזמן שאני אשתלט פה על המצב" חשבתי לעצמי,
הוא שכב ושלח ידיים ואחז בחזה שלי, לש אותו בעודי עולה ויורדת
על המוט שלו, שנינו מסתכלים דרך  המראה, אחד בעיניי השני
מסתכלים על הזין שלו נעלם בתוכי, התחלתי להגביר את הקצב, הזין
שלו היה כל כך קשה שזה גירה אותי עוד יותר,  עולה ויורד על
הזין שלו, מתנשפת, טיפת זיעה מתגלגלת במורד הגב שלי,  משתדלת
להיות בשקט, שלא כולם ישמעו אותי, האורגזמה כל כך קרובה... אני
נישענת על החזה שלו, מתרוממת ויורדת, הוא נעלם בתוכי ומופיע
שוב, מאיר כופף אותי אליו ואחז בכתפיי כ"קונטרה" והשתלט על
המצב, הגביר את הקצב שלו, וזיין אותי עד ששחררתי אנקת גמירה
והוא המשיך עוד קצת מתנשף וגמר גם הוא.
לאחר התאוששות קצרה, התעטפתי בסדין שוב, ופתחתי את הדלת "אתה
בא להתקלח" שאלתי, והוא זינק מהמיטה אחרי "אני אקח את זה ככן"
גיכחתי.
ניכנסתי למקלחת ופתחתי את המים, שי  ושחר ניכנסו אחרינו. "גם
אנחנו רוצים להתקלח" אמרה שחר "בואו נתקלח יחד" אמר מאיר. שחר
סירבה "צאו החוצה" אמרתי לשי ומאיר. סגרתי את הדלת ואמרתי לה
"שחר, זו הזדמנות של פעם בחיים, בואי נלך על זה" היא ראתה את
עיניי נוצצות ועד מהרה התפשט חיוך ממזרי על פניה.
פתחתי את הדלת ושני המפגרים האלה נפלו לתוכי חדר האמבטיה, אני
ושחר פרצנו בצחוק וניכנסנו למקלחת יחד, מושכות אותם פנימה.
אני כיוונתי את המים שיהיו חמים ונעימים, ומאיר התחיל לנשק
אותי והתרוממתי על הקיר, המים שוטפים אותנו,  הוא מלקק את
צווארי, אני רואה את שחר מתנשקת עם שי. שיכורה מהמצב, מעורפלת
לחלוטין, ראיתי את מאיר עוזב אותי, ואת שי מופיע פתאום מולי,
מנשק אותי, חודר לתוכי, מתוך ערפול החושים אני שומעת את שחר
ממלמלת "אפיק אני לא מאמינה עליך" אחרי כמה חדירות, הרגשתי
צורך לגעת בשחר, לזרוק את הבנים מחוץ לאמבטיה ולהיות איתה ורק
איתה.
מאיר תפס את שי וזרק אותו חזרה לשחר, "אני יותר אוהב להיות
איתך" לחש באוזני, "לי ניראה יותר שפשוט שחר לא שיתפה פעולה
איתך" חשבתי לעצמי, אבל הייתי כל כך שיכורה שלא היה אכפת לי
למה הוא חזר. העיקר שהוא חזר.
שחר ושי יצאו מהמקלחת, ומאיר השכיב אותי בתוך האמבטיה וחדר
לתוכי, בזוית העין ראיתי את שי ושחר עומדים ומסתכלים עלינו,
וזה רק גירה אותי יותר לדעת שמסתכלים עלי. הרמתי רגל מעבר
למעקה האמבטיה ורעש המים המשתכשכים כל פעם שמאיר חודר לתוכי
הטריפו אותי והצחיקו את שחר ושי.
המשכנו להזדיין עוד קצת ויצאנו מהמקלחת, עטפתי את עצמי במגבת
ויצאתי לסלון, שחר הייתה כבר לבושה באיזה שמלה שהיא זרקה על
עצמה, אני חושבת שהיא קצת בשוק ממה שקרה עכשיו. ניקול יצאה
מהחדר וראתה את כולנו שפוכים, אני עטופה בסדין, שי מתחת
לשמיכה, שחר עם איזה שמלה שלי ומאיר מסתובב ערום.
היא הלכה לכיוון המקלחת וצעקה "אלוהים אדירים מה קרה כאן??"
באנו כולנו למקלחת ופתחנו את האור, המראה שניגלה לעיננו היה כל
כך מצחיק שכולנו פרצנו בצחוק מטורף, כל הרצפה הייתה מוצפת מים,
מגבות ספוגות מים היו מפוזרות על הרצפה ותחתונים שלא שלי או של
שחר על הרצפה, בגדים על האסלה "מזל שהאסלה הייתה סגורה" חשבתי
לעצמי, והחדר אמבטיה ניראה כמו אחרי מלחמה.
" מה לעזאזל עשיתם כולכם?" אמרה ניקול שנראתה לי דיי מפוחדת
מהנושא "כלום" אמרנו יחד "התקלחנו" אמרתי מצחקקת וכולנו הלכנו
מצחקקים לסלון.
עשיתי לי ולשחר ארוחת בוקר, ניקול הלכה לנוח קצת, ישבנו ואכלנו
בשקט ארוחת בוקר, מחייכות לעצמנו על הלילה שעבר.
"מסכנה החדרנית שתסדר את החדר הזה" אמרתי ופרצנו בצחוק מתגלגל.
"ניראה לי שניקול כועסת עלינו" אמרה שחר, "ניקול תמיד הייתה
המוסרית ביננו" אמרתי מחייכת לעצמי.
"אז התכנון שלי היה מדוייק" חשבתי לעצמי "הלילה האחרון היה
באמת מטורף ובלתי נישכח".
ומאותו היום, אני ושחר...
בוא ניקרא לזה,
התקרבנו...



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 5/4/02 0:16
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ניסתר מהמציאות

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה