אני עולה לבמה, לתוך החושך
עם התחפושת, האיפור.
יש לי רגע אחרון לנשום
לנקות את המחשבה, להתרכז.
עכשיו זה בשביל הקהל, בשבילכם.
בעוד רגע ידלקו האורות, יעלה המסך
ואני אהיה אותה אחת כמו שאתם מכירים אותי,
אתם לא יודעים מי אני באמת
ואולי זה בכלל לא משנה לכם.
כל עוד שאת התפקיד אני ממלאה
ואתם מוחאים כפיים וצוחקים
כשאני אומרת את אותם הדברים שאתם רוצים לשמוע.
ואם אני בוכה, זה כבר לא כלול בתפקיד
ואתם לא מבינים.
אולי אם פעם הייתי עולה על הבמה ללא איפור
והייתי משחקת את עצמי לשם שינוי,
לא הייתי צריכה לעשות יותר הצגות.
אבל אני יודעת שהייתם נבהלים,
אתם לא רוצים אותי ככה,
אז תזכרו שאני עושה את זה בשבילכם,
שבשבילכם אני
שחקנית.





ינואר 2002