מסתובב בקיבוץ ומתסכל על האנשים
כמה בוז וזילזול יש לו במבט
"כבר שכחתם איפה אתם מאיפה באתם?" הוא רוצה לשאול אותם
"מה זאת הישיבה הצדקנית הזאת בבית הכנסת?
התפילות האלה לאלוהים, לאלוהים שאתם לא מאמינים בו?
איזה מין קיבוצניקים אתם? כבר שכחת איך התחלתם?
שכחתם את החברה החדשה שרציתם להקים?
החברה שתתנתק מהמסורת הדתית ומנהגי בית אבא באירופה?
מה זאת הצביעות הזאת שלכם
בשביל מה אתם מתפללים?
בשביל מי אתם מתפללים?"
"דודו תפסיק להיות שונה כל הזמן, פעם אחת תהיה כמו כולם,
תפסיק את האנטי שלך ותלך להתפלל כמו כולם"
"איזה מזל שא' הוא הפסיכולוג שלך תראה אותו מתפלל אולי סוף
סוף מישהו ילמד אותך איך להיות בן אדם"
א', "הוא"
דודו מזיז ממנו את המבט
המחשבות מתרוצצות בראשו כמו נמלים ליד הקן שמישהו ריסס ברעל
בורחות מהקן אבל נקרעות מהרצון לשוב אליך בחזרה
הוא לא יחשוב על א'
לא יחשוב על מה שהם עושים ביחד
זה מביך אותו
זה מפחיד אותו
זה לא נעים לו
יום כיפור 1993
ילד בשם דודו רץ בפרדס
בורח מעצמו
בורח מהמחשבות
29/09/2001
|