קו האופק לוכד ציפור
במעופה למרומים היא תשוב
היא עפה עקום ולאחור
ונופלת שוב ושוב
ואז צוללת היא אל הענן
כמו  לא שולטת בכנפייה
היא עפה לא יודעת לאן
ציפורים זולות חגות מעליה.

והנה לפתע אור חיוור
היא משתוקקת אליו
שקט בשמימיה משתרר
היא נספגת תחתיו
וגלים של אושר מתחילים להציף
ים כחלחל מלטף סביב סביב
החול שאריות של זפת מעיף
וסימנים של יופי ושל אביב
צוברת תעופה, ממריאה לשחקים
גלים של אושר מתגלגלים
האושר מאיר בהבזקים
בא בגלים גדולים

קו האופק משחרר ציפור
נעלם מהמבט הצורח
והיא אינה נרעדת בשל הקור
גלים של אושר הים שולח,
גלים בתוך הכחול...