אורטל פרטוש / געגוע |
תיפתחי את העיניים / ותיראי אנחנו שניים / תחת השמש והשמיים /
אנחנו חיים.
עבר חלף לו עוד שבוע / מתחיל להרגיש שוב געגוע / כמו תינוק שרק
נולד / אני פוחד.
פוחד מהאור ומהחושך / מהלבד והבדידות / אך יותר מכל אני פוחד
מאנשים / שאת חיי הורסים.
אז בואי לכאן מלאך שלי / תחבקי ותהיי איתי / זה קשה לי / תביני
/ אני נישבר / לא יודע מה יהיה מחר / עוד רגע ואובדת לי התקווה
/ והאמונה באהבה / ובעצמי.
לא יודע עוד מה לומר לך / אני צריך אותך היום / שרק תשבי לידי
כמו פעם / אולי זה רק חלום / עבר עוד יום.
ועכשיו כשכבר ירד הלילה / ירח בא כוכבים עולים / והדמעות
פורצות החוצה / מה עושים ? / ולאן הולכים ? ....
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|