מוקדש לחנוך

הכל התחיל במסיבה של קרין והדס. כל החברים היו שם וגם
האלכוהול...
רציתי להתפרק, רציתי להשתגע, אז הקפצתי ושתית אפילו שרתי:
"ידיים למעלה, על הראש... על הטקילה, אחת, שתיים, שלוש..."
בכל-אופן, אחרי כל כך הרבה ששרתי והקפצתי, התחלתי לרקוד. חנוך
אמר שהוא ראה אותי רוקדת לבד ולא שמה על אף אחד, אז הוא גם
שתה. הוא וחברה שלו לשעבר חן התחילו לרקוד ולהשתגע, ומשום מה
מצאתי את עצמי שוכבת על רחבת הריקודים כשחנוך מחייך אליי או
משהו...
בכל אופן, אני זוכרת שהיה רגע אחד שאני כל כך נקרעתי מצחוק,
ושנייה אחרי זה בכיתי למוות, בכיתי על כך שרציתי כל כך את אמא
שלי, כאילו הכל התפרץ... עזבו, לא נראה לי שתבינו, כי בשביל
להבין מה זה הסבל הזה, שהבנאדם, יותר נכון האישה, שהביאה אותך
לעולם הלכה לה בלילה אחד.
אני זוכרת שמשום מה באתי ישר לחנוך שינחם אותי, אבל עדיין אני
לא הבנתי למה דווקא באתי אליו, כי הרי זה היה הפעם הרשונה שאי
פעם ראיתי אותו...
חנוך וחן החליטו שאין מצב שאני אחזור ככה הביתה, אז הם הביאו
אותי אל הבית של חנוך, וכשהגענו אז נרגעתי קצת וחנוך הביא לי
אוכל. הוא גם אמר שאם במשך הלילה אני אתעורר אז שאני אעיר אותו
גם, ובאמת הרגשתי בחילה אז הערתי אותו ויצאנו החוצה לנשום
אויר, ואז גיליתי שגם אמא שלו נפטרה מסרטן.
ביום שלמחרת חנוך וחן באו אליי הביתה. חן הלכה לידיד שלה במושב
שלי, ואני וחנוך היינו בחדר. הראתי לו את מה שכתבתי על אמא
שלי, הבנאדם בכה עם דמעות. במשך הזמן גיליתי עליו עוד הרבה
דברים דומים שיש לי ולו בכלל... חפצים, רגשות, מחשבות...
סבתא שלי אמרה לי פעם שלכל אחד יש עוד נשמה בעולם הזה, כלומר
אלוהים עושה נשמה אבל מחלק אותה לשני אנשים, וזה לפי דעתי יש
הגיון, למרות שלא הבנתי למה הוא עושה את זה. כלומר, למה הוא
מחלק אנשים שהם בעצם נשמה אחת.
אבל דבר אחד - אני מודה לאלוהים שנתן לי להכיר את הבנאדם
המדהים הזה שקוראים לו חנוך...
אז חנוך, רק שתדע שכל פעם שתצטרך אותי אני כאן בשבילך...

באהבה גדולה, שגית.

16.10.03