אתה ואני שוב מול שקיעה,
שורפים עוד רגע בחומר משובח,
כאילו מאושרים,
מדברים על השמש
שנמסה אל תוך ים כועס,
מול שמים עצובים,
איך הקיץ מיד יגיע,ואנחנו מוכנים,
יודעים שלא יודעים,
מצפים לחום שישרוף,
יבעיר את כל השאריות,
אלה שאספנו מעצמנו כדי להמשיך,
מה שלא היה צריך להתחיל.. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.