[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








איך בכלל הגעתי לכאן, לשפיץ של אררט?
תקוע על ההר, מתבונן למטה. מקלל את הרגע שהתחלתי עם זה.
מתחתיי כל בעלי-החיים. זוגות זוגות מסתערים על האדמה הטרייה,
מרטשים אותה לחלקות, תופסים בעלות.
כפויי טובה שכמותם.

שבועות על גבי שבועות הם חיו בתיבה שבניתי. שבועות על גבי
שבועות הם אכלו מכף ידי את המזון שחסכתי ממשפחתי. שבועות על
גבי שבועות בזבזתי בניסיון להשליט סדר בבלגן, לפייס בין החמור
לגמל, לנגב לפיל את התחת שלא ילכלך את התא.

עכשיו כל זה נגמר.

ברגע שהיונה חזרה לכאן עם עלה של זית, כל הפרזיטים ברחו מהתיבה
כמו ילדים שיוצאים לחופש הגדול. בלי להגיד שלום. בלי להגיד
תודה. בלי להגיד במינימום "נוח, שיחקת אותה. אנחנו חייבים לך
את חיינו".

מי אמר שלבעלי-חיים יש צער?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.

להתרסק לתוך
פקיר...








עז רדוד מקשיב
ליוני בלוך בלי
מכשיר שמיעה


תרומה לבמה




בבמה מאז 23/1/01 19:35
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שי ספיר

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה