רותם קסטן / אוגוסט |
אותם ועננת הסיגריות הפכה שקופה. הם לא מכירים טוב במיוחד.
המרפסת זרה לשניהם. היה להם נוח לשקוע לזרות הזו, ולנהל שיחה
עצלה על כלום. אחת לכמה דקות הגיע תורו של אחד מהם לסנן תלונה
על המעלות שרק טיפסו וטיפסו, ולחזור לרגיעה. לאחר שעה, אולי
היה זה חודש, זלגה דמעה ראשונה. הם התחבקו, התנחמו במגע, נמסו
אחד לתוך השני והפכו לישות אחת של דמעות, הבנה, והקלה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|