הוא הציע לי חברות בפסח, ככה זה התחיל, הכל התחיל....


זה היה ה6.4.01 באמצע חופשת פסח היינו בחזרה של חוג הדרמה
שאנחנו ביחד בו.
המדריכה אמרה שהיום לעבוד עם מי שלא עבדת איתו אף פעם ושלחה
לעבר שנינו מבטים של אם לא תהיו ביחד אתם מתים אז עבדנו
ביחד...
תוך 5 דקות יצאנו עם שיר ששיגע את כולם, וכך עבדנו ביחד כל
השבוע עד שהוא הציע לי חברות והסכמתי.
חשבתי שלא יכולה להיות ילדה יותר מאושרת ממני אבל כמה
שטעיתי....

אחרי בערך 3 חודשים החברים שלו אמרו לי שהוא נפרד ממני שאלתי
למה והם אמרו שהחזקתי ידיים עם ילד אחר.
אז רצתי אליו בעיניים אדומות ואמרתי לו שזה לא נכון ואפילו
הילד אמר שזה לא נכון אז הוא אמר "אני לא יודע מה לעשות הם
לוחצים עליי...".
אני לא ידעתי מה לעשות אז בחרתי בדרך הכי קשה- לשבת בבית
בעיניים אדומות ושהחבר היחידי שלי הוא החייזר פלסטיק שלי.
עד שכל פעם מחדש הוא היה אומר " הם  שיקרו לי לא הייתי צריך
להאמין להם."
ואני, כל הזמן האמנתי לו וחזרנו ושוב הם אמרו לו שאני עשיתי זה
וזה ושוב כל הסיפור היה קורה מחדש....
עד שיום אחד רבנו לבד כי הוא הבטיח לי שהוא יבוא אליי ובסוף
אמר שהוא לא יכול...
וגם הם עודדו אותו בכלל להיפרד ממני אז מתי שהשלמנו לבד כל
הסיפור האמיתי התחיל...
אחרי שכבר השלמנו והיינו בסבבה באתי לכתה שלו ובדרך הם אמרו לי
"נהנה בננה הוא נפרד ממך!" רצית אליו ושאלתי אותו אם זה נכון
הוא אמר שכן שאלתי אותו למה והוא אמר "כי צחקת על החברים שלי
מתי שהשלמנו כי הם לא הצליחו לשכנע אותי להיפרד ממך".
וכמו תמיד התחלתי לבכות ואמרתי שזה לא נכון וגם ילד שהיה לידי
אמר את זה וכמו תמיד גם הוא אמר " אני לא יודע מה לעשות הם
לוחצים עלי..."
והפעם שלחתי לו אימייל שכתוב בו (בערך אני לא זוכרת):
לאור,
אני לא יכולה יותר!
רק תגיד לי דבר אחד אתה רוצה להיפרד ממני בגללם?
כי אם כן אתה פשוט כמו מישהו שקופץ מהגג בשביל חברים שלו.
ואם לא אז מגיע לי לדעת!
מיכל

הוא אמר שלא כי יש לו סיבות אישיות (הוא אהב ילדה אחרת זה
למה!).
אז המשכתי לבכות לחייזר שלי עד שבבי"ס נתתי לו את השרשרת
ועזבתי אותו כי הבנתי שהוא כל הזמן פגע בי ולא הסכמתי לזה
יותר!
(כוח הבנות שולט!!!!)
משם אני כל הזמן עשיתי את עצמי לא רואה אותו וזה פשוט שיגע
אותו....
שיגע אותו עד כדי כך שהוא שלח את חברה שלי (לא נתתי לו להתקרב
אליי) להגיד לי שנמאס לו שאני לא מדברת אתו ושאם אני לא אדבר
אתו הוא יגיד למורה!
אני התחלתי לצחוק לה בפרצוף, כאילו מה מורה יכולה לעשות לי?
זאת זכותי לא לדבר אתו!
ככה הוא התרגז עוד יותר וממש לא הייה אכפת לי וככה בינתיים זה
נגמר...

נגמר אבל לא נגמר....