יוחאי אהרון / ''את'' |
שמתעורר לפתע בלילות,
למשמע פנייך השלוות.
את,
שלא העזתי אלייך
לחטוא בהרהורים.
את,
ששינית בי חלומות
ונותרת בי מכל השמות.
את,
שהראית לי כי מלבדך
אין אחרת לאהוב.
את,
שהגשתי לך ריקוד
ונלחצנו זה לזו.
את,
שצלצול קולך
ירעיד בי זכרונות.
את,
שכל מה שלחשת
הפך לים של שורות.
את,
שגם כשהתרחקת
היית קרובה יותר מן הירח.
את,
לא תהיי פה עוד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|