בלילות כבויים
אני חולם אותך לאט
עוטפת בחום את חיי.
בקור העז ששרר, חיבקת,
ואז עצמו עיני.
בימים חסרים
אני מלא במשפט,
כמעט הסמקת אז פני.
"שמחתי כי היית אתה", אמרת,
ונאלמו כל דבריי.
בזמנים קצובים
אני פועם אותך מעט,
נצמדת ברך אל שפתיי.
בשקט הרועם, לחשת,
והגיגייך קרמו את שורותי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.