אני בוהה בתקרה שבחדרי הסגור
רואה בה תמונה של עתיד שבור
איך אצא מהחדר שמחזיק אותי שבוייה
איך יעלם הכאב שבעיני הוא כה נורא?
לא רוצה יותר להכיר בכאבי
גם אם ממנו אני מפיקה שירים
לא רוצה יותר להכיר בחיי
גם אם היו לי כמה ימים שמחים
למרות כל הבעיות, למרות כל הדברים
מחשבתי רק לדבר אחד נכנעה
מחשבתי רואה את השמיים בוכים,
אז ביקשה היא למות, לא להישאר כנועה
איך אמורה אני להמשיך
כשהשמיים מעלי נוטים כך ליפול?
איך אמורה אני להאמין
כשכל בוקר שלי הוא לילה שחור?
את כאבי אני מפיקה מחיי
אז מאיין אפיק את תקוותי?
כאבי מתנדב לכסות את פניי
אז למה שמחתי לא נדיבה גם היא?
מתחננת אני לכל דבר
שאמונתי אי פעם בו חלקה
אני רואה את עצמי נופלת על רגלי
מוחה דמעה, נפשי שחוקה
אני מחפשת, מבקשת... עזרה או קץ
אני מתחננת, נואשת...
שבלבי יפגע חץ
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.