דנקה שיין / על כלבלבים וחתולים |
מטופף בשקט בכפותיך
ושורט את דרכך אל ליבי
אני מדממת קצת, והפצע שוב נפתח.
אתה לא מתפלש בו.
לא יאה להוד חתוליותך להתפלש בדם
המראה מספק אותך
אבל אני כבר החלטתי- לא עוד.
כלבים נעלבים, שוכחים מהר וחוזרים
אבל כלבלבים- להם יש טראומות לכל החיים.
אני זוכרת
ואני מפחדת
ואני שוב לא אתקרב
ולא אתן לך להתקרב.
אז צא, בהילוך איטי וגאה
צא מנצח
אבל צא
ותן לי להתרפק על זכרונות
וגם לעבור הלאה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|