כולם מתקדמים סביבי, נעלמים לחיים חדשים
רק אני יושב בפינה, מחכה לעזרת אלוהים
שוקע באגם עמוק, לא מנסה לצוף
נמאס כבר מכל הנפילות, יותר לא מנסה לעוף

עכשיו הכל מתבהר
החברים אף פעם לא נטשו
זה אני עזבתי אותם
ההורים לא ניסו לפגוע
זה אני שנעלמתי שם
עכשיו הכל מתבהר

רצתי כל חיי לכוון הלא נכון
לא הייתה כל תחרות, אך ניסיתי לסיים ראשון
עכשיו, קצת לפני הסוף, אני פוקח עיניים דומעות
מביט לאחור על חיי, ומגלה שם רק שגיאות

עכשיו הכל מתבהר ...

במדבר החרדות בו עכשיו אני נמצא
אין מקום לשמחה, לחיוך אין פרצה
הכאב כאן שולט, בשיתוף עם פחדים
הדכאון והייאוש את סיפור חיי כותבים

עכשיו הכל מתבהר
כל דבר שהוא עשה, היה רק בשבילי
והסכין בלב לא שלה, הסכין היא שלי
עכשיו הכל מתבהר ...

אני מצטער ...