כבר לפי שנים רבות הכריז חואן פיי, מנכ"ל הרשות העולמית לחקר
כלכלי, כי האובייקט היחיד הכדאי ביותר לייצור ולצריכה הוא
הפיי-חואה. הפיי-חואה, כפי שידוע היום כבר לכל, הוא פרי,
שמוצאו בשדות הפרחוניים של טורקמניסטן. זהו פרי בעל טעם מתוק
וחמצמץ, בעל חיצוניות מרשימה של שזיף ירוק, ומהווה גורם משיכה
בלתי נשלטת לכל מי שאי פעם קרב אליו. על פי הודעת הפרופ' פיי,
פרי הפיי-חואה מכיל בתוכו את כל הרכיבים הדרושים לאנושות, קל
לגדלו, הוא ניתן למאכל, מכיל עשרות וויטמינים, ברזל, מינרלים,
חומרי מזון חיוניים, וקמצוץ אלכוהול למען הנפש. על פי המלצת
הפרופ' והרשות כולה, "טוב תעשה האנושות אם תקצה משאביה לחקלאות
הפיי-חואה, וטובה שעה אחת קודם". על פי ההודעה, מכיל הפרי רכיב
טבעי ומיוחד, שהופך אותו לפרי היחיד בעולם, שיש בו הפוטנציאל
לפתור את כל בעיות האנושות. אין דבר, שלא ניתן להפיק מהפרי.
הביקורות היללו את הפרי, שהיה עלום שם עד אז. מטבחי מסעדות
הגורמה התמלאו במנות כמו קרם-ברוחואה ופטה-חואה, גבינות יקרות
וטעימות כמו חואה-פור, יינות משובחים כעין חואה-ברולה ועוד
ועוד. בתי החרושת המרכזיים החלו לעבור לשיטות ייצור המבוססות
על השיטה החדשה של הנרי חואה, ה "פיי-ייצור". הברזל, שהיה מצוי
בשפע בפיי-חואה החליף לחלוטין את המתכות, והצורך לכרות עפרות
מתכת נעלם. תעשיית התכשיטנות לא איחרה, ומיד יצאו קולקציות
ענקיות של תכשיטים לכל אירוע, הכל ברוח הפיי-חואה. ענפי
הטכנולוגיה רווחו צמיחה עצומה, שכן חומרי הגלם היו קלים להשגה
בגינה, תהליך העיבוד היה פשוט, ולא היה צורך לחשוב על פתרונות
שונים, הכל היה מצוי בפיי-חואה.
האנושות נכנסה למאה ה-22 עם חיוך רחב, שיניים תותבות מפיי-סידן
מלאכותי, והרבה הרבה ירוקים. ההבטחה המקורית התגשמה. הפרי
הירוק פתר הלכה למעשה את כל בעיות העולם. לא היה רעב, עוני,
אבטלה, ואף החלו להופיע כוכביות הסבר ליד מושגים אלה, כשנתקל
בהם הקורא בספרי ההסטוריה. אפילו רוב הבעיות החברתיות נפתרו,
שכן לכולם היה קל לגדל פיי-חואה, אפילו בחצרם הפרטית, ולאף אחד
לא חסר דבר. לא הייתה לאנושות אף צרה, ואם כזו הופיעה, הרי
שמיד הייתה נפתרת בקלות, במה שנראה כמעט כמו פתרון פיי-קסם.
על הצד היותר טכני, מובן שהתהליך לקח כמה עשרות שנים. היה צורך
להנדס גנטית סוגים שונים של הפרי, כך שיתאימו לצרכים השונים.
במעבדות המשוכללות של חברות הביו-טכנולוגיה הופיעו סוגים
חדשים, שהמפורסמים בהם: פיי-ברזל (התחליף למתכות), פיי-כוהול
(פתר את בעיות השתיה), ירוק-חואה (פרי, שנראה כמו שטר כסף, אך
הוא ניתן למחזור, ואף ערכו עולה אם שותלים אותו בין הבלטות
במטבח), סילי-חואה (תחליף סיליקון, שהצליח להאיץ את כוחם של
מחשבי העל פי עשרות מונים) ועוד ועוד.
התנופה נמשכה, והאנושות ממש הרגישה, שהיא הגיעה למנוחה ולנחלה.
מלחמה כבר לא נראתה במשך זמן רב, וכל שנשאר היה לחיות את
החיים, כל איש לפי דרכו, בחירות מוחלטת, בעושר פיסי ורוחני מלא
ובבטחון מלא בעתיד.
והעתיד היה בהחלט ירוק. כל יום נוספו עוד ועוד גינות, עוד ועוד
פירות, עוד ועוד אנשים.
מה שחמק מעיניהם המדעיות של הפרופסורים, שגילו את הפוטנציאל
הכלכלי של הפיי-חואה, היה העובדה שיש לפרי הירוק אינטליגנציה.
הוא מתוכנן כך, שלכל פרי אין כוח משל עצמו, אולם הרבה פירות
יחדיו מסוגלים לחשיבה עצמאית, ניתוח מחושב, ואף ביצוע פעולות
מסוימות.
כיוון שמספר פירות הפיי-חואה בעולם הגיע לכדי מספרים, שלא
ייכנסו לדף הזה, הפיי-מאסטר, מוחם המשותף של כל הפירות בעולם
(שכולם היו כמובן פיי-חואה) היה גדול להדהים. לאחר שתי שניות
של ניתוח החליט הוא, שהאנושות היא עלוקה. אין האדם טעים למאכל,
לא ניתן לייצר ממנו חוטים מוליכים, לא ניתן לנצל את כוחו הפיסי
לעבודה אנרגטית, הוא אינו חכם מספיק, ואין בו שום צורך.
בבת אחת, קמו כל הדברים בעולם, פרט לאנשים, ומחו ביעף את
האנושות מעל פני האדמה.
כיום אנו, פירות הפיי-חואה שולטים בעולם, מצאנו שיטה מצויינת,
פלפלוני הצ'ילי החריפים מספקים את כל צרכינו באשר הם, ואנו
חיים בשלווה ובהגשמה עצמית של כל פרי. בהחלט על מה להתלונן,
והעתיד נראה אדום מתמיד.