עדליל אטינגר / נגיעה |
שנמלאה ממילותי.
בדממת החורש
היתה הברירה בינינו
ברירת מחדל.
האלונים לאטו מילות כישוף ידועות
שתכליתן נסתרת מאתנו
ואת חייכת
חיוך כזה, כמו של החתול
בעליזה בארץ הפלאות
(חיוך נגד כיוון השעון).
ולפתע היינו
ברווח שבין שתיקה לנגיעה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|