קיץ מצהיב עוד מעט יבוא
בכל עוצמתו האדירה.

שוב לא חרציות פורחות ; קוצים חומים שורטים זרועות עד זוב.
האדמה שרוותה ; שוב תפתח פיה בצימאון -
כמו אילם מבקש לדבר.

האוויר המחדש כמו נולד ; ריחו כמעט ירוק -
יהפוך מחניק עד אישה מזיע תפתח חלון.

חולצה תפשוט שרוול.
השמש תשחיז, הימים יתחדדו -  ערבים יפלו מתים.

ילדים ישחקו עד מאוחר -
אמהות תקראנה בקול.